Asif Elkayam

בשנים האחרונות מדינת ישראל מגיעה להישגים משמעותיים בכל 7 החזיתות שבה היא נלחמת, אבל בחזית השמינית, חזית ההשפעה והתודעה - יש לנו עוד הרבה עבודה. רק באמצעות הגדרת החזית כאיום בטחוני וכינון גוף מתכלל נוכל להתמודד עם האיום הזה מבית ומחוץ. הגיע זמן ניצחון גם בחזית השמינית!

Video

351 likes · 24 comments · 68 shares

לא מדובר בתמימות או נאיביות של ישראלים יפי נפש, אלא באוטואנטישמיות לשמה. מדובר בפיגוע תודעתי נגד ישראל והציונות, ובניגוד לחזיתות המלחמה הפיזיות, ישראל ממשיכה להיכשל בהתמודדות מול החזית השמינית מבית ומחוץ. לא מדובר פה באירוע תרבותי אלא באירוע ביטחוני. מדינת ישראל הרשמית חייבת להתעורר, להגדיר את החזית השמינית כאיום ביטחוני רשמי, להקים מנגנוני ביטחון ראויים, ומנהלת תחת משרד ראש הממשלה שתנהל את הנושא על כל נגזרותיו. וכשזה יקרה, אלו, וכל מי שעוזר להם – יוגדרו כבוגדים.

Video

861 likes · 103 comments · 161 shares

החזית בה אנחנו עדיין בקונספציה. העימות הישראלי-טורקי הראשון עבר כמעט מתחת לרדאר. אבל האיום הגדול באמת לא נמצא בסוריה – הוא בחזית שאף אחד לא מנהל: חזית התודעה וההשפעה- החזית השמינית . הפתרון שאנו מציעים הוא לא חלום ולא פנטזיה, אלא חלק מתוכנית סדורה, צעד אחד צעד, ועובר דרך הכרה ממשלתית, הגדרת איום, תקציב, תכלול, וגוף ייעודי-“המוסד החדש לתודעה והשפעה” מאיפה מתחילים? כבר התחלנו!

Video

462 likes · 35 comments · 79 shares

אני בעד לתפוס שטחים וכמה שיותר מהם. אבל לא על חשבון שלטון החוק ומעמד צה״ל בשטחים. צה״ל והמתיישבים הם אחד, ובמקום בו יש התנגשות בין המתיישבים לבין צה״ל - הנזק להתיישבות גדול מהרווח.

Video

30 likes · 2 comments · 0 shares

הזמינו לאולפן אדם שהתגאה בהורדת ערוץ חדשות ספציפי מהמסכים הציבוריים. אלא שבשידור התברר שהיוזמה עשתה בדיוק ההפך, וחשפה את המניעים האמיתיים מאחורי היוזמה ה-״חברתית״ הזו. אני בעד לצמצם שיח פוליטי וחדשות במקומות שבהם הקהל שבוי, אבל השיח הפוליטי והרעיל לא שייך לצד פוליטי אחד, והניסיון להחשיך את המסך רק לצד הזה - הוא בדיוק הסיבה שאני ממשיך לשבת באולפן הזה.

Video

59 likes · 22 comments · 0 shares

פסטיבל הסופרים הישראלי 2026. המון חיוכים, אינספור מילים, וחלום אחד שאפתני במיוחד - שממשיך להתגשם כבר חמש שנים. תודה לעריית רשל״צ ולהיכל התרבות על שם מאיר ניצן, שהיו שותפים על מלא. תודה ל-Creamoosh | קרימוש שהביאו את יריד פלומביר השנתי והפכו את הפסטיבל לצבעוני וטעים במיוחד. ותודה לכם, שאתם ממשיכים להגיע, לתמוך ולהיות שותפים פעילים בתרבות הישראלית. גאה בנו תה

Video

Video

9 likes · 7 comments · 0 shares

ישבנו לשיחה עם ראש הממשלה ושר הבטחון לשעבר נפתלי בנט. מה עבר לו בראש ב-06:40 בבוקר שמחת תורה? מה הוא חושב על זכויות, מעמד המשרתים ומה פתרון הדיור שהוא מציע? איך הוא מתכוון לשפר את מעמד המשרתים בישראל, ומאיפה הכסף יגיע? הגיבו ״פרק״ ותקבלו לפני כולם את הפרק המלא. קהילת שווים יותר - ShavimYoter.co נפתלי בנט - Naftali Bennett

Video

8 likes · 0 shares

ביום רביעי הקרוב יקרה משהו שלא קרה מעולם. מנהיגים נוצרים מרחבי העולם, אנשי דת, ראשי רשויות מישראל, ובעלי ברית מוסלמים מהמזרח התיכון - יישבו סביב שולחן אחד. יהודים, נוצרים ומוסלמים, שבמשך עשרות שנים פעלו בנפרד - יחתמו יחד על מסמך אחד. לא הסכם צבאי. לא עסקת נשק. הצהרה על משהו עמוק הרבה יותר: קואליציה בינלאומית שתעצב מחדש את הסיפור של המזרח התיכון - ואת עתידו. זו - ״הצהרת החזית השמינית". Sagiv Asulin

Video

25 likes · 8 comments · 30 shares

ישראל הקימה גוף ביון שלא הכרתם, ואולי דווקא במעשיה העלומים של המדינה - נמצאת התשובה לבעיית ההסברה. ** בזמן שבירושלים מתווכחים איך עושים "הסברה" - קטאר כבר עוסקת בהשפעה. מאז שנת 2000 היא בנתה מערך שיטתי: כ-4.7 מיליארד דולר שהוזרמו לאוניברסיטאות אמריקאיות, פעילות רחבה ברשתות החברתיות, ורשת "אל-ג'זירה" שמתפקדת כנשק השפעה אסטרטגי. התוצאות: רק 14% מהאמריקאים מתחת לגיל 30 מביעים סימפתיה לישראל. ירידה של 17 אחוז בתוך פחות מעשור, וזה לא נגמר בתדמית: מבצע "שאגת הארי" מול איראן המחיש עד כמה הזירה הזו מבצעית - הלחץ הציבורי בארצות הברית הפך לאילוץ שהגביל את מרחב הפעולה הצבאי. מכאן שזירת התודעה לא מלווה את הלחימה, היא קובעת את גבולותיה. בשנות החמישים, כשישראל הבינה שהישרדותה לא תישען על כוח צבאי בלבד, נקטו בכירי מערכת הביטחון גישה יוצאת דופן והקימו גוף ייעודי שפעל בדיוק בזירה שבה גופי המדינה לא יכלו לפעול – מדינות המערב. "אנשים שאין להם פנטזיה לא עושים דברים פנטסטיים", אמר שמעון פרס, שמינה את בנימין בלומברג להקים את הלק"מ – הלשכה לקשרי מדע. הגוף פעל מחוץ למבנה המודיעין הקלאסי, מתוך הבנה שהמשאבים האסטרטגיים נמצאים במערב – בתעשיות, במכוני מחקר ובחברות מסחריות. פעולה שם בכלים הרגילים הייתה יוצרת חיכוך מדיני מסוכן, בפרט סביב סוגיית הגרעין. לכן נדרש גוף אחר: כזה שפועל בשקט, בלי ההילה של המוסד ובלי המגבלות שלו. וההישגים של הלק״מ יוצאי דופן: השגת תוכניות המיראז', הכשרת מפעלים בארה"ב לייצור חומרים נדירים, וסיפורים על משלוחי אורניום שנעלמו בלב ים. האסטרטיה הוכיחה את עצמה: משימות מורכבות דורשות גופים מותאמים וגמישות מבצעית. גם היום יש מי שרואה את התמונה הגדולה: בכיר המוסד לשעבר, Sagiv Asulin, תיאר בפניי את הפער: למרות הערכתו לארגון - אסולין עזב כשהבין שהשינוי בחזית הזו לא יכול להגיע מבפנים. הד ללק"מ – גרסת 2026. ** אז מה ישראל צריכה לעשות עכשיו? לישראל אין בעיית יכולת. יש לה יחידות דיגיטל, אנשי תקשורת, אנשי השפעה ואקדמאים מהשורה הראשונה. הבעיה היא מבנית: הכישרון מפוזר בין משרד החוץ, דוברות צה"ל, גופי ביון ויוזמות אזרחיות – בלי מרכז כובד אחד שמכוון את הכול. גם מבקר המדינה כבר הצביע על כך בעבר. ** הפתרון - הקמת גוף לאומי שיתכלל את המאמץ, יוביל אסטרטגיה ויפעל במדינות יעד שבהן למוסד ולשב"כ אין מרחב פעולה. זה מתחיל בהחלטת ממשלה שתגדיר את חזית ההשפעה כחזית אסטרטגית לאומית. לא כחלטה סמלית, אלא ככלי: תקציב ייעודי, מטרות ברורות ומנגנון תיאום מחייב. הגוף החדש צריך לפעול בזירה היברידית – דיפלומטיה ציבורית, מודיעין, אסטרטגיה דיגיטלית ומשפט בינלאומי – ולכן עליו להיות כפוף לדרג המדיני ולא למשרד החוץ או כאגף צבאי. ומעל הכל: מנדט של השפעה, לא של הסברה. הסברה מגיבה, השפעה יוזמת. השפעה מזהה מוקדים, פועלת בזמן אמת ובונה עומק אסטרטגי – בקמפוסים, ברשתות, בקהילות ובזירה הבינלאומית. ישראל אינה נכשלת בחזית התודעה כי אין לה יכולות. היא נכשלת כי היכולות אינן מאורגנות. הנשק השמיני של האויב הוא האלגוריתם, הקמפוס, הסרטון הוויראלי והכסף הקטארי שמוזרם לאוניברסיטאות אמריקאיות. השאלה היא לא איך לשפר את הכלים הקיימים, אלא כיצד לבנות מנגנון שרואה את התמונה הגדולה. מי שלא בונה מנגנון להפעלת השפעה - מקבל מציאות שמעצבת אותו.

6 likes · 1 comments · 0 shares